החלטה בתיק ב"ש 6872/06

1.                  ערר על החלטת בית המשפט לתעבורה ירושלים (השופט י. ריבלין) לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.                  נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה (עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (עבירה על סעיף 10א לאותה פקודה), ונהיגה ברכב עליו הוצאה הודעת איסור שימוש (עבירה על סעיף 57א(ג) לפקודת התעבורה). 

3.                  בפני בית המשפט קמא, כמו גם לפני, לא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. המחלוקת נסבה סביב חלופת המעצר בלבד.

4.                  בית המשפט קמא סמך החלטתו לעצור את העורר עד לתום ההליכים, על המסוכנות העולה מביצוען לכאורה של העבירות נשוא האישום ועל הרשעותיו הקודמות של העורר. בהחלטה נקבע, כי "מריבוי הרשעותיו של המשיב ומאופי הרשעותיו ניתן לקבוע כי חלופת המעצר שהציע ב"כ המשיב אינה חלופה ראויה". זאת, כפי שנקבע על ידי בית המשפט קמא, משום ש"מדובר בנאשם אשר הפר האמון שבית המשפט נתן בו וכל רכיבי הענישה שהוטלו עליו לא הרתיעו אותו (מאסר בפועל, מאסר על תנאי משמעותי של 8 חודשים והתחייבות בסכום גבוה של 25,000 ש"ח)". לאור שיקולים אלה, בית המשפט קמא לא ראה מקום לחלופת מעצר ואף לא ראה צורך להיזקק לתסקיר מעצר. עם זאת, נקבע בהחלטה, כי "במידה ויחלפו 6 חודשים מעת שהמשיב נעצר ולא הסתיים משפטו יהיו רשאים הצדדים לפנות בבקשה לעיון מחדש בשאלת מעצרו של המשיב".

5.                  בעררו, מלין ב"כ העורר בעיקר על כך שבית המשפט קמא החליט לעצור את העורר מבלי שבחן את חלופות המעצר שהוצעו ומבלי לקבל תסקיר מעצר. לטענתו, בית המשפט קמא אף לא שמע את טיעוניו עד תום, שכן ב"כ העורר ביקש להשלים את טיעוניו, בכלל זה הצעת חלופת מעצר, רק לאחר קבלת תסקיר מעצר. הצעתו של העורר לחלופת מעצר, היא כי ישהה בביתו של בן דודו, המתגורר בכפר אבו גוש שהוא גם מקום מגוריו של העורר, כאשר בן הדוד ישגיח עליו משך כל שעות היממה.

6.                  דין הערר להידחות. העבירות המיוחסות לעורר, בצירוף הרשעותיו הקודמות, מצביעות על מסוכנות רבה הנשקפת למשתמשים בדרך אם העורר ישוחרר. לחובתו של העורר 79 הרשעות בעבירות תעבורה, מתוכן, כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, חמש הרשעות בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה. כל זאת, כאשר העורר אינו מחזיק ברישיון נהיגה עוד משנת 1991. מסתבר, שהרשעותיו הקודמות והעונשים שהוטלו עליו, בכלל זה עונש מאסר שריצה בעבר, לא הרתיעו אותו מלחזור ולבצע עבירות אלה, כאשר העבירה נשוא האישום הנוכחי בוצעה, לכאורה, שעה שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, שיהא בר אכיפה אם יורשע העורר בתיק הנוכחי. התנהגות זו של העורר מגלה זלזול מתמשך בחוק, כמו גם בפסיקת בתי המשפט ומעל לכל, בחייהם ובשלומם של המשתמשים בדרך שאותם הוא מסכן. בנסיבות אלו קיים סיכוי סביר שאם ישוחרר העורר הוא יחזור לסורו וימשיך לנהוג ללא רישיון נהיגה.

יפים לענייננו הדברים הבאים אשר נאמרו על ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת ע. ארבל) במקרה דומה:

"מדובר במקרה בולט בחומרתו, כאשר מלבד הסכנה לחיי אדם הטמונה בעבירות שביצע העורר, והזלזול בבתי המשפט אשר פסלו אותו מלהרחיק רישיון, הרי העובדות שנפרשות לפני מלמדות, כי מדובר באדם שאינו שוהה לאזהרות חוזרות ונשנות כלפיו. ניתן להיווכח בכך מעברו הפלילי העשיר והמכביד, אשר פורט בפסקי הדין של הערכאות דלמטה וכולל עשרות הרשעות קודמות, לרבות 20 ההרשעות בעבירות תעבורה ועוד הרשעות רבות בעבירות רכוש, עבירות כנגד הגוף ועבירות סמים. כן מלמדת על כך העובדה שהעורר ביצע את העבירות בשעה שתלויים נגדו 4 מאסרים על תנאי בני הפעלה לתקופות ממושכות. כל אלה מצביעים על מי שלא ניתן לתת בו אמון שלא יפר את תנאי חלופת המעצר, אמון שהוא, כידוע, הבסיס להשתת חלופה חלף מעצר מאחורי סורג ובריח."

7.                  בנסיבות אלו מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט קמא, שלא ניתן להפיג את המסוכנות הכרוכה בשחרורו של העורר, בחלופת מעצר, ואין מנוס מלהורות על מעצרו מאחורי סורג ובריח. עם זאת, מצאתי לקצר את התקופה שנקבעה בסיפא של ההחלטה, באופן שהתקופה של 6 חודשים (שאם לא יסתיים המשפט במהלכה, יהיו הצדדים רשאים לפנות בבקשה לעיון מחדש בהחלטה על המעצר), תקוצר ותועמד על ארבעה חודשים.

8.                  הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ד באלול, תשס"ו (7 בספטמבר 2006), במעמד ב"כ הצדדים.

הוקלד ע"י דנה ג. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: